יום שלישי, 28 במאי 2013

ASOS vs. ModCloth

בשיעור האחרון דיברנו על חווית המשתמש של אתרים ברשת, יעדים עסקיים ומאפייני נורמן לבחינת היעילות העסקית של אתרים. כבר במהלך הדיון הזה התוודתי שיש לי אהבה גדולה לאון-ליין שופינג, אהבה כל כך גדולה שאף ניתן לתארה כאובססיה קטנה ויקרה.

עקב כך, החלטתי לעסוק בפוסט הנוכחי בהשוואה בין שני אתרי קניות של בגדים: ASOS מול ModCloth. הסיבה שבחרתי בשני האתרים הללו היא ששניהם אתרי קניות פופולאריים מאוד שמוכרים מוצרים דומים, אך באופן אישי אני מעדיפה את ASOS משמעותית על פני ModCloth. עד היום לא הענקתי מחשבה לסיבה לכך.

המטרות העסקיות של שני האתרים דומות: מכירת מוצרי יופי (בגדים, הנעלה, קוסמטיקה, תכשיטים) באינטרנט. שתי החברות עוסקות במכירות און-ליין בלבד ואין בבעלותן חנויות מותג בנוסף לאתרים עצמם, לכן השיווק והמכירה מתבצעים דרך האתר. יש עניין בהדגשת ההיצע, ייעול תהליך הרכישה ויצירת לקוחות חוזרים. שני האתרים מעוניינים במכירות גלובאליות ומאפשרים משלוחים כמעט לכל מדינה בעולם. שני האתרים מוכרים מוצרים ממותגים רבים ושונים, אך ל-ASOS גם מוצרים ממותג החברה עצמו ויש להם עניין משמעותי בשיווק מותג ASOS.

אם כך, כיצד עונה כל אתר על המטרות העסקיות הללו ועל הקריטריונים לבחינת אתרים?
נדון בדפים הראשיים של שני האתרים:


עיצוב הדף הראשי של ASOS פשוט להפליא: צבעי שחור ולבן, עיצוב בצורת F, מיעוט של כותרות, צבעים ומלל. יתרונות האתר מובאים בצורה בולטת ותמציתית בראש הדף (משלוח חינם - משלוח מהיר - הנחות לסטודנטים) והפרדה בין מוצרי גברים למוצרי נשים. בראש הדף קופסת חיפוש גדולה ובולטת, ולאחר גלילה אחת מגיעים לשיווק של מוצרי המותג ASOS: האתר מאפשר גלישה לפי מוצרי מותגים אחרים, או גלישה במוצרי המותג של ASOS - והכל במינימום מלל ובבהירות מקסימלית.

הדף הראשי של ModCloth צבעוני יותר, מקושט יותר ומעט מסובך יותר. הצבעים אמנם נעימים לעין, אך הם לא יוצרים את הבולטות הפשוטה שנוצרה בדף הראשי של ASOS. בראש הדף שורה עם קישורים לקטגוריות שונות (בגדים/נעליים/אביזרים/דירה וכו'). יחד עם הקטגוריות הללו קיימות שתי כותרות מעט מבלבלות: Be The Buyer ו- Style Gallery, שתי כותרות עמומות שלא מספקות מספיק מידע למהותן.

העיצוב הפשוט, החד והתמציתי של ASOS מגביר את השמישות והעיצוב הפנימי הוא מאוד בר מציאה: הקטגוריות הפנימיות מופרדות באופן ברור וקל לחיפוש. ModCloth צבעוני יותר ומבלבל יותר, בעל מלל ושמות קטגוריות לא ברורות דיין, אך הקטגוריות הפנימיות גם הן מסודרות באופן נהיר.
היתרון הגדול הנוסף של ASOS הוא שהוא מאוד מועיל למשתמש: כל מוצר ניתן לראות גם על דוגמנית, ולא רק על קולב, ובנוסף ניתן לראות קטע וידאו קצר של הדוגמנית לובשת את המוצר. זהו יתרון עצום יחסית לתמונות המוצר של ModCloth - שבד"כ מראות את המוצר על בובת ראווה בלבד.

לסיכום: אתר ASOS פשוט, ברור וחד יותר מ-ModCloth. בעוד שני האתרים מוכרים מוצרים דומים הסיכוי של משתמש למצוא ב-ASOS את המוצר הרצוי במהירות גדולה יותר וללא סיבוכים מיותרים מביאה להיותו אתר שעונה על מטרותיו העסקיות בצורה מרשימה.

יום שלישי, 21 במאי 2013

מדיה מסורתית, מדיה חדשה ונושא הלפיד

יש לי וידוי שבהחלט לא יפתיע את רוב האנשים שמכירים אותי ברמה די בסיסית: אני מאוד אוהבת כדורגל. ככה זה כשיש שורשים ארגנטינאים, לעשות צ'וריסוס על האש ביום שבת זה לגיטימי אבל לטעון שפלה היה טוב יותר ממראדונה זה כבר חילול קודש.

האהבה הזו לכדורגל הובילה אותי בקיץ 2010 למדור הכדורגל של האתר של עיתון ה-Guardian, אחד העיתונים הפופולאריים והנחשבים ביותר בבריטניה. האתר סיקר את משחקי המונדיאל שהתחוללו באותו הקיץ, ואני נחשפתי למדור ספורט מסוג אחר: שנון, אינפורמטיבי ומקיף. דוגמא טובה לעליונות הסיקור המרתק של האתר היא המשחק בין אנגליה לגרמניה: הגארדיאן מול Ynet. שני האתרים סיפקו עדכונים חיים לגבי המתרחש במשחק ("Minute by minute"), אך הגארדיאן הוסיף קישורים למידע אודות משחקי עבר, סרטונים ביוטיוב, מיילים מקוראים, כתבות רקע, כתבות מרתקות אודות תרבות הכדורגל בשתי המדינות וכמובן, הומור בריטי יבש. לדוגמא:
 "Anyway, the English papers have been embarrassing themselves today, as you'd expect. It's been war this, blitz that, Churchill speeches the other."

מאז אותה תגלית מרעישה הפכתי למעריצה מושבעת של מדור הספורט של האתר, שהוא המעמיק והאינטראקטיבי ביותר שראיתי. סיקורי משחקים שונים כוללים דיווחי Minute by minute דומים, אוסף ג'יפים שבועי (אינפורגרפיקה לעולם לא מאכזבת!) בשם The gifs that keep on giving, מדור YouTube ושאר כתבות ומדורים שעונים על כל משאלותיו של אוהד הכדורגל הלא-כל-כך-ממוצע (זה שלא יורק גרעינים ביציע של בית"ר). 
מעולם לא גלשתי בשאר חלקי האתר (כי את החדשות שלי אני צורכת מפייסבוק, בכנות) אבל כשהגיע הזמן לכתוב פוסט על המעבר בין המדיה המסורתית למדיה החדשה, חשבתי על הגארדיאן. אם מדור הספורט של האתר מנצל בצורה כה מרשימה את יתרונות האינטרנט, וביחוד את הדינמיות ורוחב היריעה שלו, האם זהו מאפיין של האתר כולו?

התשובה היא, ללא ספק, כן

אחד המדורים המרתקים ביותר באתר הוא מדור Minute by minutes, שכולל עדכונים חיים מהתרחשויות ברחבי העולם (להלן דיווח חי אודות דיון בפרלמנט בנוגע לנישואין חד-מיניים, כולל תמונות, תגובות ו-Twits בזמן אמת). בנוסף מצאתי מדריך אינטראקטיבי לאסירי מצפון איראנים, אוסף של גזירי מהדורות ראשונות של ספרים מפורסמים, Podcasts, עדכוני טוויטר אודות נושאים בוערים ועוד אינסוף מידע מרתק, מיידי ועדכני מרחבי הרשת.

המסקנה היא שהגארדיאן, אחד מנציגיה המדיה המסורתית הבולטים והנפוצים ביותר בבריטניה, עשה את המהפך המדהים והפך גם לנציג מדיה חדשה מוצלח ומצליח. הסיבה לכך, לדעתי, היא השימוש הנכון של האתר במידע האינסופי שהאינטרנט מספק. ניתן למצוא בו כתבות עיתונאיות מסורתיות תוך שמירה על קשר מתמיד עם הגולשים ויצירת קישוריות לאתרים הפופולאריים ביותר ברשת כגון יוטיוב וטוויטר. האינטראקטיביות הזו הופכת את אתר הגארדיאן לדינאמי, אינפורמטיבי ומושך, ומושא שאיפה לכל עיתון שמקווה לעשות את המעבר הקשה בין המדיה המסורתית למדיה החדשה.